תרבות כידוע שאינו נחשב במפגש הערבי יהודי בחדר הטיפול

מנחים: ד״ר  רוני סרור, ד״ר מיכל אלמגור



"בחושבנו את הידוע שלא נחשב אנו מהרהרים לא רק בגרעין העצמי האמיתי שלנו, אלא גם במרכיבים שקיבלנו מאבותינו" (מתוך "צילו של אובייקט"/ כ. בולאס).

ההבט התרבותי אינו מדובר או נחשב לעיתים קרובות בטיפול, ונשאר מחוץ לקליניקה כ"חברתי" וחיצוני למרות היותו מרכיב מהותי של זהות. השארתו מחוץ לטיפול, מותירה אותו לרב מחוץ לשפה ולשיח הטיפולי. יתכן שלאותו חיצוני הטל בעולמנו הראשוני והפנימי ביותר; הסמיוטי (קריסטבה, 84) הוא הרובד הקדם שפתי המזוהה עם האם מתבסס על רשמים חושיים גולמיים, תחושות גופניות, מקצבים וטונים המוטענים בתרבות. קריסטבה מנגידה אותו לסמבולי שמתפתח אחריו ומקנה שפה ומילים. מפגש בין תרבותי שאינו מכיר בחומרים אלו הנוכחים בחדר עלול לחורר את המיכל המתהווה ולהקשות על הבנת המתרחש בשדה ההתייחסותי, תוך שהוא יוצר תחושת ניכור לחלקים מרכזיים בקשר ובתחושת העצמי.

הסדנא המוצעת תעסוק בביטוי של ההבט התרבותי-פוליטי (במובן הרחב של פוליטיקה כמערך של יחסי כח) במפגש הטיפולי, הבט שקוף שזוכה להתייחסות מעטה, אם בשל הכחשתו ו/או  נפיצותו. אנו יוצאים מתוך הנחה שבחדר הטיפולים תרבות נוכחת תמיד אך מנוסחת לעיתים רחוקות, והמורכבות גדלה עוד יותר כאשר המפגש הוא בין אנשים מתרבויות שונות ואף עוינות. כמקרה ספציפי נתמקד במפגש בין מטפל ומטופל יהודי-ערבי דרך דוגמאות קליניות קצרות.

נפתח בשתי וניטות טיפוליות קצרות המדגימות את המפגש התרבותי בטיפול, מתוכן נחלץ את ההמשגה הרלוונטית של הסמיוטי והידוע שאינו נחשב. לאחר מכן נזמין לחשיבה משותפת איך רעיונות אלו פוגשים את המשתתפים. בסדנא זו נרצה לעורר מודעות לסטראוטיפים ולגזענות הפנימית המזינה אותם וכיצד אלו משבשים את ההקשבה וההבנה. נבחן את המפגש הערבי יהודי בטיפול והצורות שבהם ההבדלים השפתי, התרבותי והפוליטי הופכים להיות ידוע לא נחשב על כפל משמעויותיו – שאין בו חשיבה, ואינו זוכה לחשיבות. לאור זאת, נעודד את המשתתפים לחשיבה משותפת על הפערים שפעמים רבות אינם  מונכחים בתוך המפגש, והגורמים להעדרה של חשיבה זו. אנו נציע שרגישות תרבותית אינה מספיקה למטפל, אלא עליו לפתח מסוגלות תרבותית המאפשרת לו נוכחות ותנועה מלאה יותר במרחב הבין תרבותי שבינו לבין המטופל.

מטרות אופרטיביות:

1.      העלאת מודעות לעדשה התרבותית דרכה אנו רואים את העולם.

2.      הרחבת מעגלי ההתייחסות לאחר, שיכלול את העצמי התרבותי.

3.     הכרות בסיסית עם המושג מסוגלות תרבותית.

המנחים: 

ד"ר רוני סרור פסיכולוג ערבי קליני, מדריך ופסיכולוג חינוכי, עובד במרפאה לטיפול פסיכולוגי

התפתחותי ובקליניקה פרטית בחיפה. מרצה בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה. מלמד

וחוקר אופנים שונים שבהם תכנים תרבותיים ופוליטיים משתלבים בתהליך הטיפול הנפשי

ובהדרכה.

ד"ר מיכל אלמגור פסיכולוגית קלינית, מדריכה, מנהלת המכון לפסיכותרפיה במרכז הקליני

הבין-תחומי; עובדת בקליניקה פרטית בחיפה, מנחה בתוכנית להנחיית קבוצות ומדריכה

בתוכנית ללימודי פסיכותרפיה בגישה פסיכואנליטית, הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות,

אוניברסיטת חיפה.