הפורום הישראלי לפסיכואנליזה ופסיכותרפיה התייחסותית הנו קהילה המאגדת אנשי מקצוע המטפלים בהשראת החשיבה ההתייחסותית. חברי הפורום שואפים לפיתוח פרספקטיבות התייחסותיות ולדיאלוג עם גישות שונות לאנליזה ופסיכותרפיה
מי אנחנו?
מה אנחנו עושים?
האזינו לביצוע השיר כשאלוהים אמר בפעם הראשונה - מתי כספי
מילים:
נתן זך
לחן:
מתי כספי
יהי אור!
הוא התכוון שלא יהיה לו חשוך,
הוא לא חשב באותו רגע על השמיים,
אבל העצים כבר החלו מתמלאים במים
וציפרים קיבלו אויר וגוף
אז נשבה הרוח הראשונה
אל עיני אדוננו
והוא ראה אותה במו עיני ענן כבודו
וחשב כי טוב.
הוא לא חשב באותו רגע
על בני האדם,
בני אדם לרוב.
אבל הם כבר התחילו לחשוב על עצמם
בלי אלים
וכבר החלה מתרקמת בליבם
מזימה על מכאוב.
כשאדוננו חשב בתחילה על הלילה
הוא לא חשב על שינה.
כך, כך אהיה מאושר,
אמר בליבו האלוהים הטוב.
אבל הם כבר היו לרוב
אלוהים הטוב.
חברי וחברות פורום, יקרות ויקרים,
אני כותב את הניוזלטר הזה בידיעה שמה שנכתב היום, יכול להיראות אחרת מחר. כולנו חיים וחיות בעידן ה"we will see" הטראמפי, עידן של "ארמדות יפיפיות" מחד, "פתוות " קיצוניות, ו"דיני רודף" רצחניים מאידך.
סטיבן מיטשל, כבר בסוף שנות ה90, חזה את סכנות ה"רלטיביזם המוחלט" בעידן הפוסט- מודרני. הוא חשש, ולא טעה, כשחשב שעידן ה"פייק" יוביל להכחשת האמת והעובדות, לפופוליזם ולזילות ערכים וערכיות.
בין המוקיוניות הפופוליסטית של טראמפ, לאידאולוגיות המוות של האיסלם השיעי והמשיחיות היהודית, ניצבים אנחנו, רוב הציבור חפץ החיים, נתונים ונתונות לשיגיונותיהם ומשוגותיהם של מנהיגים מופרעים שגוזרים עלינו פרעות. פיונים במלחמות על שדות נפט ואגו מנופח, יתומים ללא הורים אחראים.
השפה החיה הייתה תמיד מעוזה של התרבות והאנושיות, על מצלוליה, היצירתיות שלה, הייצריות שבה, יכולתה לגלות ולכסות, מנגנון הסירוס הבריא שלה, ה"אנדר-סטייטמנטיות" שלה, שלל הניואנסים העדינים הגלומים בה, ידיעתה, אם להאניש אותה, בדבר מגבלותיה המובנים, הבנתה שלעולם לא תוכל באמת לתאר או לדעת את המציאות ואת הנשגב במלואם, כזו שהחסר הוא חלק מהווייתה, כזאת המאפשרת במיטבה "ברית מילה".
ואילו עתה השפה מחוללת, מרוקנת, מזויפת ומחוררת, מתקיפה את הביטוי האישי. כשאיננו מותקפים או מתקיפים בטילים, כשאיננו יורים ונורים, אנו מותקפים ומתקיפים בשפה מניפולטיבית, שקרית ושטחית, מלווה בתנועות ידיים רובוטיות ומהונדסות.
אבל האחריות להשמיע קול היא עלינו. גם אם מדובר ב"ציוצי עכברים" למול "שאגות הארי" האימתניות, כולנו חלק מהמטריקס החברתי.
על כן "שובו של האבסורד - תיאטרון ופסיכואנליזה בעקבות טראומה קולקטיבית" - סדרת התיאטרון והמחול, שרקחו לנו, בכישרון רב, ובעבודה קשה, חברותינו סיגל פלינט וגילי לוטרינגר, חשובה כל כך.
בסדרה זו נצפה בשתי הצגות ("קרנפים" ו" מחכים לגודו") ומופע מחול (zo של בת- שבע) שילווו בהרצאות של אנשי מקצוע ( פרטים למטה!!).
זו השנה השנייה שאנו ו"המכון לאנליזה קבוצתית" משתפים פעולה בסדרת התיאטרון " דיאלוגים דרמטיים", והיד והלב עוד נטויים.
"תיאטרון האבסורד" צמח והתפתח אחרי מלחמת העולם השנייה. הוא ביטא ייאוש קיצוני והשתמש בשפה, באופן פרדוקסלי, כמפלט של תקווה.
בעולם שאחרי אושוויץ, טרבלינקה ודרזדן, הירושימה ונגסקי, אין יותר אמון בדבר, בטח לא ב"מובן מאליו". יש לפרק את השפה מיסודותיה ולבנות אותה מחדש - כך שתוכל להשאיר ולייצג משהו מידיעתנו את הרוע המוחלט; את ההרס, המוות, האימה, הפחד וחוסר המשמעות הבלתי ניתנים להמשגה והבנה במילים.
מול "הבנליות של הרוע", ניצב האבסורד כמעוז אחרון של משמעות. מעוז אחרון שמנסה לתפוס משהו, בעוד הוא כמעט מבצע בו זמנית "חרקירי" בעצמו, ובכל זאת, באופן אבסורדי, ניצל.
אנחנו מתבוננים בייאוש על ציר טהרן-ירושלים ומבקשים ש"שובו של האבסורד" יביא, בעתיד לפחות, תקווה אבסורדית, שרוטה ושבורה.
החודש נפרדנו ממתי כספי. אומן ענק עם זיק גאוני. בחרתי להביא את שירו של נתן זך "כשאלוהים אמר בפעם הראשונה", בלחן המופלא של מתי כספי. זהו שיר שהוא סינרגיה של שני יוצרים מחוננים, המתאר אלוהים אנושי מאוד, תגובתי, טועה לא מעט, אבל מוכן לתיקון ולמידה. "אלוהים התייחסותי", לא חף מ."enactments"
הלוואי שנתקן ונלמד, נשמור ונישמר בימים הסוערים האלה, ושנהיה אחרי הרעה.
שהאלוהי והאנושי, הנשגב והמציאותי, ימצאו שפות בני אדם לשוחח.
אודי חן
יו"ר הפורום ההתייחסותי בשם הוועד
החודש בניוזלטר:
- דיאלוגיים דרמטיים - עונה שנייה: שובו של האבסורד.
- עמיתינו מהתכנית לפסיכותרפיה פסיכואנליטית של אוניברסיטת ת"א מזמינים לכנס.
נשמח לראותכם/ן בפעילויותינו
מהחברות והחברים בועד הפורום
אבי אפרתי,
אודי חן (יו"ר),
גיטי פיין, ד״ר ריקי פלח-גליל, מנאל עוסמאן,
סיגל פלינט, גילי לוטרינגר
חברים נלווים - אליס בר נס, מאי סאדאר, אלעד קמחי
************** * *****
עמיתינו מהתכנית לפסיכותרפיה פסיכואנליטית של אוניברסיטת ת"א מזמינים
