כאשר גוף פוגש גוף – נוכחותו של הגוף האנושי במרחב הטיפולי ההתייחסותי
מנחה: ברכה הדר
:(1988)MITCHELL המרכזיות של החוויה הגופנית והמינית אינה נובעת מדחפים ביולוגיים, אלא היא ביטוי של משמעות של יחסים ואינטראציות בינאישיות.
2008) PETRUCELLI ): "כאשר גוף פוגש גוף, לא נעשית שום היכרות פורמלית... כמטפלים אנחנו מתמקדים במלים, אבל גם הגופים שלנו ושל המטופלים מדברים. למעשה קיימים , תמיד, 4 גופים בחדר הטיפול. לכל אחד מהשותפים בחדר הטיפול יש שני גופים- הגוף המטריאלי, והגוף המבטא והמסמל את החיים הנפשיים."
ORBACH (2003): "אין כזה דבר גוף" באנלוגיה למה שויניקוט אמר על התינוק, אלא "יש רק גוף בתוך קשר". לטענתה, המטופלים משתמשים בגופו של המטפל בדיוק כפי שהם משתמשים בנפשו.
ההתכווננות לשלב את הגוף בטיפול המילולי היא מאתגרת ומצריכה הרחבה של השפה הפסיכואנליטית ההתייחסותית. אכניס כמה מושגים שאינם באים מהפסיכואנליזה ההתתיחסותית, ומאד רלבנטיים לגביה.
המושג ויסות מתאר את ההתרחשות הנפשית במונחים פיזיולוגיים. היכולת של המטפל להשפיע על הויסות שלו מושתתת על האפשרות להיות במצב מודע לחוויות הפיזיולוגיות שלו ברגע הזה. כאן נכנס המושג MINDFULNESS (קשיבות) שהוא כלי אפקטיבי שכל מטפל יכול לרכוש לעצמו.
לוויסות רגשי חשיבות רבה בתהליך הטיפולי. הצפה רגשית יכולה להתבטא בקהות רגשית וניתוק או לחילופין בהצפה של רגשות. סיגל ( Siegel, 1999) טבע את המונח של חלון העוררות המתייחס לטווח עוררות רגשית שאינה מציפה מחד ואינה מנותקת מאידך. כשאנו נמצאים בתוך טווח העוררות בו רמת הביטחון האישית משביעת רצון, מתאפשרים תהליכי עיבוד ומתן משמעות לחומרים גופניים נפשיים.
בתפיסה הפסיכואנליטית ההתייחסותית יש מקום חשוב לתהליך הויסות הדיאדי, המושתת על סינכרוניזציה פיזיולוגית בין שני אנשים ( כגון, הורה-תינוק, מטפל- מטופל), כך שהפיזיולוגיה של האחד משפיעה על זו של האחר. כאשר המטפל מרגיש בטוח הוא לרוב לוקח את ההובלה של הסינכרוניזציה הפיזיולוגית הנעשית מרגע לרגע. אמפתיה, פתיחות, התכווננות, היעדר שיפוטיות, הכרה ברגשות ותיקופם מהווים את הבסיס לוויסות דיאדי. אך מה קורה כאשר המטפל מושפע מהפיזיולוגיה של המטופל?
אתחיל את הסדנה בהתנסות קצרה של מיינדפולנס ולאחריה שיתוף בחוויה של המשתתפים, והתייחסויות למקרים טיפוליים שיציגו.
המטרה שלי בסדנה לחזק אצל המשתתפים את הפניה לשפה הגופנית ולהתנסות בה. לתרגל אפשרות לנוע בין שתי השפות – הגופנית והתיאורטית-מילולית.
להפנות מודעות להתרחשויות המורכבות המתעוררות בקונטקסט של קבוצה.
על המנחה: ברכה הדר
פסיכולוגית קלינית מומחית ומדריכה בפסיכותרפיה בגישה פסיכואנליטית התייחסותית.
מומחית באנליזה ביואנרגטית ואנליזה קבוצתית. כתבה ופרסמה מאמרים בנושא של גוף, קשר גוף-נפש, מיניות, בושה והשפעתם על הקשר הטיפולי.
