התמקמות המטפל.ת בטיפול התייחסותי בא.נשים אוטיסטיים.ות בתפקוד גבוה

מנחה: דר' אסתר רפפורט

בסדנה זו, אעסוק בהיבטים הלא מילוליים של טיפול בא.נשים אוטיסטיים בתפקוד גבוה. בפרט, אתמקד בהתמקמות המטפל.ת ביחס לנרטיבים האוטיסטיים הקהילתיים העכשיויים איתן מזדהות מטופלות.ים רבות.ים. בעשורים האחרונים, התפתחויות טכנולוגיות והמרכזיות העולה של מרחבים וירטואליות כזירות של שיח ושל חיבור חברתי עזרו לא.נשים אוטיסטיים לפתח קהילות ולקדם שיח אוטיסטי, שדורש הכרה במאפיינים הייחודיים של הקיום האוטיסטי, לא כתצורות פסיכופתולוגיות, אלא כקיום אנושי שונה. שיח אוטיסטי קהילתי מדגיש את הצורך להתחשב ברגישויות המיוחדות של הא.נשים האוטיסטיים ולהכילם.ן בחברה מבלי לנסות לשנות אותם.ן.

טיפול באנשים אוטיסטיים עשוי לאתגר עד מאוד. הטון המונוטוני, הקושי להתחבר לגוף ולרגש, הנטייה לדבר על נושאים אינטלקטואליים שלא נראים קשורים לקשיים המרכזיים – כל אלה עלולים לשגע את המטפל.ת ולהשאירה בחוסר אונים. במילותיו של לאקאן, זה לא שהאוטיסט לא מדבר, אלא שקשה [למטפל.ת הנוירוטיפיקלי.ת – א.ר.] לשמוע אותו..(in Brenner, 2020)

טיפול התייחסותי בא.נשים אוטיסטיים.ות מאתגר במיוחד, היות והם.ן מתקשים.ות באינטראקציה הבינאישית ובתפקוד הסימבולי שדרוש לשם חקירה משותפת של היחסים הטיפוליים. כמטפלות, עלינו להיזהר מהצפה פוטנציאלית של המטופלות על הרצף האוטיסיטי באמצעות דיבור ישיר מדי והתייחסויות לא מותאמות לסובייקטיביות שלנו. האם ניתן לטפל התייחסותית בתנאים אלו? אציע שטיפול רגיש ומיטיב באנשים אוטיסיטיים יכול להתאפשר כאשר המטפלת מוכנה לשאת את הקונפליקט המובנה ואת הפרדוקס בין השיח הפסיכואנליטי אודות האוטיזם והשיח ההתייחסותי אודות הטיפול מחד, לבין השיח האוטיסטי אודות הסובייקטיביות האוטיסטית מאידך. השיח הפסיכואנליטי אודות האוטיזם והשיח ההתייחסותי אודות המפגש הטיפולי פותחו שניהם על ידי אנשים נוירוטיפיקליים.  מטפל.ת יכולה וצריכה להיעזר בחשיבה האנליטית אודות האוטיזים ובחשיבה ההתייחסותית אודות הטיפול אך לצד זה עליה לזכור שאלה לא נותנים כלים לביטוי הסובייקטיביות האוטיסטית, אותה רק המטופלת עצמה תוכל לבטא, בצורה חלקית, כשהיא נעזרת לשם כך בשיח האוטיסטי הקהילתי. רוב העבודה הטיפולית כאן נעשית בתוך המיינד של המטפלת עצמה, וצריכה לכלול גיבוש זהות עצמית חדשה כאדם נוירוטיפיקלי. התמקמות כזו של המטפלת, שמכירה במגבלות של סוגי השיח העומדים לרשותה ובשוני האינטרסובייקטיבי בינה לבין המטופל.ת עשויה לעזור למטופל.ת האוטיסטית לחזק את ה"קצה" שלה, במטרה להתגונן ביעילות מפני הצפה חושית ללא צורך בפגיעה עצמית (ברנר, 2022, לורן, 2012).   

הסדנה תהיה תיאורטית ברובה ותכלול דוגמאות קליניות רבות.

מטרות:

להנגיש חשיבה עדכנית בנושא טיפול בא.נשים אוטיסטיים.ות בתפקוד גבוה

לנסח יחד עקרונות מרכזיים של טיפול התייחסותי בא.נשים על הרצף

לדון בעמדה הסובייקטיבית של המטפל.ת ההתייחסותי.ת  ביחס לשיח האוטיסטי כבעלת יכולת

להשפיע עמוקות על הטיפול גם אם אינה מתורגמת להתערבויות מילוליות

ד"ר אסתר רפפורט היא פסיכולוגית קלינית, מתמחה בפסיכואנליזה ומרצה באונ' בן גוריון. היא מנהלת קליניקה פרטית בת"א ומתמחה בנושאי מגדר, מיניות וזהות. בשנים האחרונות היא מטפלת במטופלים.ות רבים.ות על הרצף האוטיסטי והיא עסוקה כעת בהמשגה התיאורטית של העבודה הקלינית שלה עם מטופלות.ים אלה.