אם לא אדע מי אתה איך אדע מי אני
היבטים של הדיאדה הטרום אדיפלית של האב-בן בהתבגרות ובקליניקה
ד"ר ריקי פלח-גליל
רבות נכתב על תהליך ההתבגרות ועל התהליכים ההתפתחותיים המשמעותיים המתרחשים בו.
בולס, המייצג את התיאוריה הפסיכואנליטית הקלאסית לתהליך ההתבגרות (1962 1967), הוציא ב1985 ספר בשם "Son and Father" , שמשום מה לא זוכה להכרה והיכרות כמו כתביו המוקדמים, ובו הוא מבקר את התיאוריה שלו ומתאר את העיוות התאורטי שנוצר כאשר אין התייחסות למובחנות המגדרית והשלכותיה.
אנו כבר יודעים היום שמגדר הנו מושג המכיל בתוכו מנעד רחב של זהויות וכך גם תהיה הגישה בסדנא. יחד עם זאת, מקרה המבחן עליו מתבססת הסדנא הנו מחקר שבדק את התפתחות היחסים בין אבות ובנים.
קרין בן ארי סמירה (2015), בספרה "האב הסמוי מן העין" נוברת עמוק בכתביהם של תיאורטיקנים מובילים; קליין, וויניקוט, אוגדן, ביון, לאקאן ,בולס ואחרים ומחפשת בהם את האב.
היא מסיקה בין השאר: "אני סבורה שהאב זכאי לתיאוריה העוקבת אחר נתיביו ומקורותיו העצמאיים בנפש, גם בפרדיגמה האימהית של יחסי אובייקט, בהיעדר תשתית לאיתור הדי ההתייחסות לאב הראשוני והחלקי ביותר, איך נוכל להבין מה מתחולל בצלע המושגית אב-תינוק\ת ואב ילד\ה על כל פניה גם בהמשך?"
לקראת הסדנא נוסיף את השאלה העולה מתוך ספרה: איך נוכל לזהות את השחזורים הטרנספרנסיאליים הקשורים ביחסים עם האב?
לפני הסדנא, אשלח לקבוצת המשתתפים, פודקאסט של ברק אובמה וברוס ספרינגסטין משוחחים על מקומו של אביהם בחייהם.
אשלח גם מונולוג של נער ששכל את אביו כשהיה בן7 חודשים ואת השפעת הסיפורים על האב על מי שגדל להיות.
כמו כן אשלח מאמר שלי לפני פרסום, המתבסס על סיפוריהם של נערים בני 18 ובו מתוארים הדיאלוגים התוך אישיים, הבינאישיים והאינטראפסיכיים (Pizer, 1998) שמנהלים הבנים בינם ובין ההשתקפות שלהם לעצמם דרך האב בתהליך ההתבגרות.
הקשבה התייחסותית לסיפורי נערים המתארים את יחסיהם עם ההורים, מאפשרת לשרטט תמונה התפתחותית עם דגשים ייחודיים, צרכים ומשימות התפתחותיות המנוסחות מחדש ושופכות אור המאפשר להקשיב לסיפורי המטופלים שלנו כשהתמונה ההתפתחותית ההתייחסותית שלהם עומדת לנגד עינינו.
בסיפוריהם של הנערים (פלח-גליל, 2004), הפרובוקציות והעימותים שהם מייצרים מול האב, מובנים כמאבק לקבלת הכרה כסובייקט נפרד (בנג'מין, 2005), ומכילים בתוכם את הרס האובייקט (וויניקוט, 1969) על מנת שיוכלו להשתמש בו כסובייקט.
ההבנה היא שהצורך לקבל את ההכרה הנכספת מהאב דחוף כל כך, מפני שרק ביחסים שיש בהם הכרה הדדית, תהיה משמעות לדיאלוג בין העצמי של הבן ובין ההשתקפות שלו לעצמו בעיני האב.
אלא שלא כל הבנים מצליחים לייצר עם האב יחסים שיש בהם הכרה הדדית.
במאמר מוצגים הדרכים השונות בהם מקיימים הבנים את הדיאלוג הנכסף, גם כשאינם מעיזים להתעמת עם האב.
לקראת הסדנא, על רקע הקריאה, אבקש מהמשתתפים לשלוח אלי וינייטות מטיפולים שמתכתבים עם חומרי הקריאה.
תוך כדי הדיון נלמד ב חד לזהות ולהתבונן באנאקטמנטס המתכתבים עם התמות המוצגות בחומרים ונחשוב ביחד על התערבויות מתאימות לאור ההבנות החדשות של התהליכים ההתפתחותיים.
המנחה-
ד"ר ריקי פלח-גליל, פסיכותרפיסטית, מנחת קבוצות ומטפלת זוגית בקליניקה פרטית בירושלים ובתל אביב. מדריכה בשירות הפסיכולוגי באוניברסיטה העברית (שרותי היעוץ).
חברה בפורום הישראלי לפסיכואנליזה ופסיכותרפיה התייחסותית. הציגה בפורומים התייחסותיים שונים כמו בכנס מעגלים, 2015 בכנס הבינלאומי של ה IARPP באוסטרליה ובערב קליני בתל אביב.
